ההיסטוריה של ג'וזף פילאטיס

ג'וזף פילאטיס 1880-1967

"I must be right. Never an aspirin. Never injured day in my life. The whole country, the whole world should be doing my exercises. They would be

happier"

ג'וזף פילאטיס נולד ב-1880 בדיסלדורף, גרמניה. כילד, סבל מאסטמה, רככת ודלקות פרקים. בכדי להתגבר על מגבלותיו ומחלותיו החל לעסוק בפעילות ספורטיבית על פי תורות אימון מערביות ותורות אימון מהמזרח: יוגה, אומנויות לחימה, שחיה, מדיטציית זן, התעמלות וסקי והחל להתחזק ולהשתקם.

ב- 1912 כגבר צעיר עבר לאנגליה שם עבד לפרנסתו כמתאגרף וכלוליין בקרקס ובמקביל אימן בלשים מהסקוטלנד יארד בהגנה עצמית. בזמן מלחמת העולם הראשונה נכלא במחנה הסגר לגרמנים משום שנחשד כאויב פוטנציאלי. במחנה זה, אימן את חבריו לכלא והחל לפתח את שיטתו, סדרת תרגילי המזרון. מעניין היה לגלות כי בקרב הכלואים שאימן היו פחות מחלות ומקרי מוות בהשוואה לאסירים האחרים.

השלטונות שהיו ערים לפועלו, העבירו אותו למחנה אחר שם עבד עם פצועי מלחמה על שיקומם.

עבודתו התבססה על שני עקרונות בסיסיים:

  • התעמלות במצב שכיבה או ישיבה, תוך בידוד איברים.
  • עבודה כנגד התנגדות קפיצית (את הקפיצים לקח פילאטיס במקור ממיטות בית החולים).

לאחר המלחמה חזר לגרמניה. לאחר שסרב להצעתם של השלטונות לאמן את הצבא הגרמני, היגר ב-1923 לארצות הברית. על האוניה הכיר את אשתו לעתיד, קלרה, אחות מוסמכת בהכשרתה. קלרה סייעה לו בפיתוח השיטה ובהתאמתה לאנשים עם מוגבלויות שונות.

ב- 1926 הם הקימו בניו יורק את הסטודיו הראשון לשיטת CONTROLOGY, כך כינה פילאטיס את השיטה שפיתח.

שנות ה 30 וה 40 בניו יורק היו השנים הראשונות להתפתחותו של הבלט המודרני.

אנשי המחול המובילים של התקופה כמו מרתה גרהם וג'ורג' בלנשיין, זיהו את התאמתה של השיטה לרקדנים (חיזוק והארכה של שרירים, עבודה על מרכז הגוף ושיקום של רקדנים פצועים), ו"קונטרולוג'י" הפכה לחלק משמעותי באימון ושיקום רקדנים. מספר מדריכי ה"דור הראשון" החלו את דרכם כרקדנים פצועים.

בכל קיץ בין השנים 1939-1951 הצטרפו קלרה וג'ו למחנה הרקדנים Jacob's Pillow.

בשנת 1934 פרסם פילאטיס את ספרו Your Health וב- 1945 יצא לאור ספרו Return to Life Through Contrology. הספר מלווה בצילומי ג'וזף פילאטיס בין ה- 60 מדגים שלב אחר שלב את התרגילים. פילאטיס האמין בשיטה כדרך לחיים בריאים ומאושרים. פילאטיס פיתח מספר מכשירים ובנה לכל אחד רפרטואר שלם של תרגילים. תרגילי המכשירים נבעו מתוך הקושי בביצוע חלק מתרגילי המזרון כנגד כוח הכובד.

הקפיצים מסייעים למתעמל לבצע את התנועות בטווחים מלאים וביעילות. כמו כן, על ידי שינוי במתח הקפיצי או על ידי שינוי במנח כנגד כוח הכובד, ניתן להתקדם עד להשגת התנועה הפונקציונלית. רוב התרגילים מבוצעים בשכיבה או בישיבה על המכשירים, כך שהגוף תמוך ובשליטה.

פילאטיס המשיך לפתח ולשכלל את השיטה עד יום מותו ב- 1967, בגיל 87. לאחר מותו המשיכה קלרה לנהל ולהפעיל את הסטודיו בניו יורק.

השיטה הייתה במשך שנים סודם של אנשי הבמה- רקדנים, שחקנים, זמרים ועוד.

תלמידיו הראשונים היו ממשיכי דרכו בינהם: איב ג'נטרי, קרולה טרייר, קאט'י גראנט, רון פלטשר ורומנה קריזנובסקה. וכך באצע שנות ה 60 החלה להתפשט שיטתו של פילאטיס אל מחוץ לניו יורק.

בשנים שלאחר מותו של פילאטיס, עם התפשטות השיטה על ידי תלמידיו, החלו מאבקים משפטיים על בלעדיות על השם פילאטיס. המאבק הוכרע בבית משפט בארצות הברית ונקבע כי השם פילאטיס אינו Trademark של מישהו, ואין עליו בעלות בלעדית.

בארצות הברית הוקם גוף בינלאומי שלא למטרות רווח שנקרא PMA-PILATES METHOD ALLIANCE. הגוף שם לו למטרה להעמיד סטנדרטים בינלאומיים להכשרת מדריכים בשיטת פילאטיס ולהעלאת המודעות הציבורית ליתרונות השיטה. החזון של פילאטיס לקבל הכרה ולהפיץ את השיטה כמרכיב משמעותי בשמירה על אורח חיים בריא התגשם.

בשנים האחרונות התפתחו מספר סגנונות וזרמים בפילאטיס אולם כולם מושתתים על אותם עקרונות בסיסיים. בין הזרמים ניתן למצוא: פילאטיס שיקומי, יוגה-פילאטיס, דאנס- פילאטיס, Power Pilates ועוד.

 

יערה טולדנו דילוג לתוכן